פסק-דין בתיק ת"א 14287-12-10

1.         התביעה הינה תביעת נזיקין שהגיש התובע, מר מרדכי כהן, כנגד הנתבעת.

2.         התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף, ובהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה, 1975 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

3.         התובע הינו יליד 05/03/61. עבד עובר לתאונה במשרה מלאה כעובד כללי ומוכר בעסק משפחתי לממכר ציוד למטבחים. בעת התאונה היה התובע בן 48  ועתה הינו בן 52 שנים.

4.         במועד הרלוונטי לתביעה נהג בקטנוע, מס' רישוי 51-866-63. הנתבעת ביטחה קטנוע זה  והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

5.         ביום 07/09/09 נפגע התובע בתאונת דרכים בעת שנהג בקטנוע הנ"ל.

6.         כתוצאה מן התאונה נפגע התובע באזורי גוף שונים, ובעיקר בצוואר, בגב - שבר בחולייה 3L ובמרפק - שבר מרוסק. התובע הובהל לחדר המיון בבית חולים וולפסון ואושפז למשך יומיים בבית החולים מיום 07/09/09 עד יום 08/09/09. התובע  אושפז שנית לצורך ניתוח במרפק למשך ארבעה ימים מיום 15/09/09 עד יום 18/09/09, ואושפז בשלישית למשך שלושה ימים בשל כאבים מיום 21/09/09 עד יום 23/09/09.

7.         הנתבעת מודה בכיסוי הביטוחי על פי החוק.

הנכות הרפואית:

8.         התאונה, מושא התובענה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

9.         ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעורים כדלקמן:

10% בגין הגבלה ביישור המרפק לפי סעיף 41(7) ב(3) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.

5% בגין צלקת מכוערת  על פי  סעיף 75(1) ס' א-ב מותאם.

קרי; 14.5% נכות רפואית משוקללת.

     בנוסף הופעלה  שליש תקנה 15, כך שהנכות הכוללת הועמדה על 19%.

10. לא הובאו ראית לסתור, ועל כן קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי דינה קביעה על פי דין, כאמור בס' 6 ב לחוק.

הנכות התפקודית:

נכות תפקודית אל מול נכות רפואית

11.        המונח "נכות תפקודית" מבטא הגבלה ו/או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית. מוגבלות זו יכול שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בכלל. ודוק,אחוזי הנכות הרפואית אינם מהווים בהכרח ראיה לאובדן מקביל של הכושר לתפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.